SHALOM

שטחים כבושים- התנחלויות- בנייה לא חוקית ושאר מונחים שקריים מהווים חלק משפת הדיבור היומיומית בה עושים שימוש בדרך כלל אנשי השמאל, התקשורת, הפוליטיקאים ואלה אשר אינם מודעים לנוכחות היהודית ביהודה ושומרון. לשני אזורים אלו חשיבות מכרעת, הן מבחינה אסטרטגית, הן מבחינה היסטורית והן מבחינה דתית. אמנם, השומרון, הנמצא יחסית קרוב לתל אביב ולחוף הים התיכון, מוכר מעט יותר, אך דרום יהודה, האזור הנקרא הר חברון, ששטחו 900 ק"מ רבוע, כמעט ואינו מוכר כלל.

עם זאת, מספר עובדות פשוטות מתארות באופן מושלם את חשיבותו של אזור זה: בדרום, הר חברון שולט על השטח שבין באר שבע וערד; במזרח, הגבעות משקיפות אל ים המלח; במערב, כביש תל אביב-באר שבע והכניסה לקריית גת אשר מאפשרת גישה לכיוון אשקלון, אשדוד ועזה; בצפון, הכביש המוביל מירושלים לבאר שבע, דרך גוש עציון.
מעבר לקשרים ההיסטוריים והדתיים הקושרים אותנו ישירות לאותן אדמות המצוינות פעמים רבות בתנ"ך, ובנוסף לגילויים הארכיאולוגים המוכיחים את קיומם של חיים יהודים תוססים באזור זה לפני יותר מאלפיים שנה, נוכחותה של אוכלוסייה יהודית מהווה היום ערבות לביטחון הן בירושלים והן בבאר שבע. מבחינה היסטורית, חשוב לציין כי אמנם אזור זה מצוין בתנ"ך בקשר לחייהם של אברהם, יהושע ודוד המלך, מחקרים מדעיים אשר פורסמו לאחרונה בנוגע לתקופת בית שני ולתקופה שלאחר חורבן ירושלים על ידי הרומאים, הוכיחו כי באזור הר חברון, היו קיימים 68 ישובים יהודים, והאחרונים שבהם ננטשו במאה התשיעית לספירה!
היום, הר חברון כולל בתוכו 15 ישובים יהודים, כולם הוקמו בנקודה אסטרטגית. במקום חיים 50,000 תושבים, שמחציתם אינם דתיים. עצם העובדה שיהודים חילונים בחרו להתגורר באזור כזה עשויה להישמע מוזרה. בהתחלה, הסיבה לבחירה זו הייתה כלכלית לגמרי, אך עם הזמן הם פיתחו קשר מאוד עמוק עם אדמתם וסביבתם הקרובה ולכן, למרות הקשיים הכרוכים בכך, אין בכוונתם לעזוב את האזור. לגבי נושא התעסוקה, האזור מחולק לשניים: הצפון והדרום. מרבית האנשים המתגוררים בצפון עובדים בערים הסמוכות, במיוחד בקריית גת ובבית שמש, בעסקים קטנים או בהכשרת מורים. בדרום, תחום החקלאות מאוד מפותח, ורבים מצאו תעסוקה בתחום זה. אין כמעט אבטלה באזור.
מבחינה מנהלית, האזור מחולק ל- 15 וועדי ישובים אשר אחראים לנהל ולפתור את הבעיות היומיומיות. מעל וועדי ישובים אלו ישנה המועצה האזורית הר חברון, הממוקמת ביישוב עתניאל והמנוהלת על ידי אדם נמרץ, אמיץ ויוזם, הוא בעצמו חקלאי, ששמו צבי בר-חי, המכונה על ידי כולם "צביקי".

לפני שנדבר על ההתפתחות שחלה לאחרונה בהר חברון, האם תוכל לסכם עבורנו את ההיסטוריה של האזור המצוי תחת סמכותך?

כאשר מדברים על אזור יהודה בכלל ועל אזור חברון והר חברון בפרט, יש להזכיר את הקשר העמוק של העם היהודי עם אדמות אלו. ישנם כמובן קברי האבות, אברהם, יצחק ויעקב, אך יש לזכור כי המלך דוד הציב את כס המלכות בחברון לפני שהעביר אותו לירושלים. ההתיישבות בדרום יהודה החלה עם הולדת העם היהודי. אנו חשים ברי מזל על כך שזכינו להיות מעורבים באופן ישיר בתחיית העם היהודי וזאת מכל הבחינות, מבחינה דמוגרפית, כלכלית, חקלאית, רוחנית, ביטחונית, וכו'.

במהלך השנים האחרונות, עברנו שינויים רבים, במיוחד בתחום הביטחוני. בשנת 2002, מדינת ישראל, שסבלה מהטרור במשך עשר שנים כתוצאה מהסכמי אוסלו, החליטה לשלוט על כלל אזור יהודה ושומרון ולטפל במצב הביטחוני אשר, במסגרת הסכמי אוסלו, הועבר בזמנו לטיפולו של אש"ף. כתוצאה מהפיגוע הנוראי במלון פארק בנתניה, בערב פסח, בו נרצחו 14 בני אדם ורבים נפצעו, החלה פעולת "חומת מגן". פעולה זו היוותה תפנית חשובה אשר שברה את מעגל הטרור. כיום, ניתן לומר כי באופן כללי, אנו שולטים היטב במצב הביטחוני ואנו נהנים משקט יחסי. אם לפני כמה שנים הומלץ לנסוע ביהודה ושומרון אך ורק במכוניות ממוגנות או לכל הפחות ברכבים בעלי חלונות עמידים, היום ניתן לנוע בחופשיות, ברכב רגיל, בכל מקום באזורינו, גם ביום וגם בלילה. לא צריך לחיות באשליות, מצב חדש זה נובע אך ורק מכך שהצבא נמצא בכל עת בחברון, בשכם וברמאללה.

ההשלכות הישירות של מציאות חדשה זו נמדדות בראש-ובראשונה בגידול של האוכלוסייה, הנובעת הן מהגידול הטבעי של המשפחות והן מהגעתם של זוגות צעירים אשר הגיעו מאזורים שונים בארץ כדי להתגורר כאן. לאחרונה, ביקשתי לערוך סקר בנוגע לתפיסת חייהם של תושבי האיזור. סקר זה נערך בקרב אנשים שגילם מעל 18, המתגוררים באזור. שאלות הסקר עסקו בתחושת הביטחון, באיכות החיים, בחינוך, בתרבות, בניקיון, וכו'. מעל 90% מהנשאלים אמרו שהם חשים גאווה על כך שהם חיים באזורינו וכמעט 88% מהנשאלים אמרו כי בכוונתם להישאר כאן עד סוף ימיהם ומאמינים כי גם ילדיהם יישארו. יש לציין כי 40% מהאוכלוסייה באזור אינם אנשים דתיים. לכן, מאוד חשוב שרוב תושבינו יאמינו שלהר חברון יש עתיד ושהם יכולים לבנות בו את עתידם. עם זאת, יש לדעת כי האוכלוסייה שלנו היא יחסית אוכלוסייה צעירה, מאחר ו- 50% מהתושבים הם מתחת לגיל 18 וממוצע הגילאים של התושבים הבגירים עומד על 52!

עניין נוסף שהתפתח בשנים האחרונות באזורינו הוא נושא התיירות. מקומות כמו סוסיא למשל, שאנו מחיים מחדש בתקופות החגים, בהן אלפי אנשים מגיעים כדי להשתתף במגוון הפעילויות. יש להזכיר כי סוסיא נמצאת בדרום הר חברון, באזור אשר היה מאוכלס, בתקופה הביזנטית, כמעט אך ורק על ידי יהודים. החפירות חשפו עיר יהודית מדהימה, מזוזות בדלתות הבתים, עיטורים יהודיים בדלתות ובחלונות. כמו כן, נמצאו מספר מקוואות ובית כנסת גדול אשר נבנה במאה הרביעית לספירה, ובו עשו שימוש לפחות עד המאה התשיעית. במהלך השנים, בית הכנסת שופץ ועבר שינויים. במקביל, נחשפה עיר תחתית אמיתית, אשר ככל הנראה נבנתה כך בשל החום הגבוה השורר בקיץ באזור יהודה. ישנם כמובן קברי האבות, המושכים אליהם אנשים רבים, וכמו כן, ישנם אתרים היסטוריים נוספים, חלקם בעלי אופי דתי וחלקם לא.

מי הם אותם צעירים ישראלים שבאים להתגורר באזורכם?

אנו מקבלים אנשים מכל הזרמים הדתיים. רובם ישראלים, אך ישנם גם עולים חדשים, למרות שמדובר בקבוצה שולית. בשל המיקום הגיאוגרפי של הר חברון, אנשי מקצוע צעירים באים להתגורר כאן. באר שבע אינה רחוקה, ניתן להגיע בקלות למפעלי ים המלח, וכמו כן, צעירים רבים המתגוררים כאן עוסקים בחינוך משום שיש באזורינו מספר רב של מוסדות חינוך (ישיבות, מכינות קדם צבאיות, מדרשות, וכו'). ניתן לומר כי כיום, כ- 50% מהאוכלוסייה האקטיבית עובדת באזור. בנוסף, יש לנו פעילות חקלאית רחבה, בין היתר כרם מפורסם, יתיר, שבקבוקי היין שלו מונחים על השולחנות היפים ביותר בישראל וברחבי העולם.

כל זה נשמע יפה מאוד, אך מהן הדאגות העיקריות שלכם?

כמו בכל מקום ביהודה ושומרון, אנו סובלים מהעובדה שבמשך שנים לא קיבלנו היתרי בנייה. יש לזכור שלמרות שהחקיקה בתקופת אולמרט הייתה מחמירה במיוחד בעניין זה, השנים האחרונות בתקופת הנהגתו של שרון לא היו טובות יותר. האוכלוסייה שלנו גדלה באופן טבעי, שלא לדבר על בקשות המגורים הרבות שאנו מקבלים, להן איננו יכולים להיענות, לצערי. חלק ממגורשי גוש קטיף עברו להתגורר באזורינו. אני מקווה שכעת, שמחנה הימין ניצח בבחירות, ושיש לנו ממשלה, קואליציה וכנסת שברובה ימנית, הדברים ישתנו ושנוכל להמשיך להתפתח ללא יותר מידי מכשולים פוליטיים או אדמיניסטרטיביים.

מה המצב בעיר חברון?

מסביב לקברי האבות ישנם ארבעה מרכזי מגורים בהם חיות מספר משפחות וישנה ישיבה המונה 300 תלמידים. תנאי החיים אינם קלים ובעצם מדובר באוכלוסייה אשר גדלה כמעט אך ורק באופן טבעי. יש להבין את האבסורד שבמצב זה. זהו המקום השני הקדוש ביותר בדת היהודית, אליו חזרנו לאחר אלפיים שנה. אך יהודים ישראלים המעוניינים להתגורר במקום זה נתקלים בהרבה מאוד קשיים. יש לזכור כי האנשים החיים בחברון לא בחרו לחיות בה בגלל ששם קבורים אבותינו אלא משום שאבותינו חיו בעיר חברון! מציאות זו נכונה לגבי כלל הנוכחות היהודית ביהודה ושומרון. בעניין זה, אזכיר שבמהלך ההיסטוריה (חוץ מאשר בין השנים 1948-1967), בכל פעם שהעם היהודי שלט על שטחי ישראל, הן באזור יהודה והן באזור השומרון חיו אנשים רבים, ובעניין זה מעולם לא הוטל ספק. בנוסף, זוהי עובדה כי מאז שגורשנו מהארץ לפני אלפיים שנה, מעולם לא היה כאן מינהל ערבי.

כיצד אתה רואה את התפתחותה של החברה הערבית באזור?

כולם ראו מה קרה בעזה ובאיזו מהירות עלה החמאס לשלטון. באזורנו, כמות המסגדים גדלה וכיום זוהי עובדה שחברון היא בירת החמאס ביהודה ושומרון. ישנם יותר ויותר אנשים דתיים וישנה אף מדרסה (מוסד אקדמי דתי אסלאמי). אני חושב שפוטנציאל פעולות הטרור שמקורן בעיר חברון הוא רציני מאוד. עם זאת, כל עוד האחריות הביטחונית תישאר בידיה של ישראל, כלומר כל עוד הצבא יזום פעולות מנע בלילות בכל יהודה ושומרון, הסיכויים לחידוש הטרור יהיו מוגבלים. יש להבין כי לא מדובר בהגנה על תושבי אזורינו כי אם הגנה על כלל האוכלוסייה הישראלית.

כיצד אתה רואה את עתיד האזור?

אם לא ניתקל ביותר מידי מכשולים פוליטיים או אדמיניסטרטיביים, אני חושב שהאוכלוסייה שלנו עשויה לגדול ב- 30% בחמש השנים הקרובות. אך אני מקווה שנוכל להצליח עוד יותר! יש לנו אוכלוסייה חזקה, צעירה ונחושה שאף אחד לא יכול לאסור עליה לגדול, הנמצאת כאמור, במרחק של חצי שעה נסיעה מהמרכזים החיוניים של מדינת ישראל, ירושלים, תל אביב, באר שבע, וכו'.
נכון שאנו אמנם קבוצת מיעוט, אך זהו מיעוט נחוש, פורח, שיודע להבדיל בין הדברים. ברוח זו, הצליחו אבותינו להקים מחדש את המדינה היהודית, ובעזרת המנטליות החלוצית אנו בונים את העתיד.