דבר העורך

מאת רולנד ש. זוסמן עורך ראשי

קוראות יקרות, קוראים יקרים, האם הוא יתפטר או לא? זוהי השאלה הנשאלת על ידי כולם כאשר מדברים על ישראל ועל החיים הפוליטיים בה. אך מדוע אהוד אולמרט הינו ראש הממשלה הכי פחות פופולארי מאז קום המדינה בשעה שהביטחון והכלכלה במצב יציב? התשובה לכך מצויה באופן ניהולו את מלחמת לבנון השנייה, כאשר אחת ממטרותיה העיקריות לא הושגה: הכוונה היא לשחרור החיילים החטופים, אהוד גולדווסר ואלדד רגב. הישארותו של אהוד אולמרט בשלטון הינה כרגע בעלת חשיבות יחסית בלבד שכן המצב בשטח מורכב הרבה יותר. הניהול הכושל של המלחמה האחרונה ע\"י ממשלת אולמרט עודד את הערבים להאמין כי הם נחלו ניצחון צבאי. לפיכך, זוהי הפעם הראשונה מאז 1973, שהם מאמינים כי ישראל פגיעה וכי ניתן להשמידה על ידי כוח. יש לציין כי ראש ממשלה חלש מחליש את ישראל שכן חולשה מזמינה לחצים. אך היום, ישראל צריכה להתמודד עם מצב פוליטי-צבאי חמור ביותר שאת השלכותיו ניתן יהיה להעריך רק בעוד תקופת זמן משמעותית: יצירת ממשלת אחדות בין אש\"ף והחמאס! הרעיון שעמד בבסיס הסכמי אוסלו היה ניהול משא ומתן עם \"הגורמים המתונים\" ברשות הפלסטינית אשר יהיו מוכנים למצוא דרך חיים מתוך סובלנות הדדית עם ישראל. למרות שקריו של ערפאת , למרות בגידות אש\"ף, ממשלות ישראל לדורותיהן המשיכו לנהל דו-שיח עם ארגון טרור זה, ה\"רשות פלסטינית\" אותה רשות שהיום מתאחדת עם החמאס. עצם העובדה שארגון זה נבחר איננה מחייבת את מר עבאס להפכו לבעל בריתו. האיחוד שבין הפתח והחמאס הינו צעד גדול אחורה: זוהי הצהרה רשמית לפיה כל מה שנאמר ע\"י אש\"ף בטל ומבוטל: ההכרה במדינת ישראל, הויתור על האלימות והטרור, קבלת ההסכמים אשר נחתמו ע\"י הרשות הפלסטינית וישראל, החובה למלא את התחייבויותיהם (כולל מפת הדרכים) ועוד. בקצרה ניתן לומר כי אש\"ף של אתמול, זה שקדם לאשליות הרצחניות של אוסלו, הוריד את מסיכת המתינות שלו וזרק לפח את 14 שנות הפשרות החד צדדיות של ישראל. על מנת להבין היטב את יסודותיו של נתון פוליטי חדש זה, יש להזכיר בקצרה את המתרחש בשטח. איראן תומכת בתנועות האסלאמיות ו- 40% מהיחידות הקרביות השונות של הפתח ממומנות ישירות ע\"י החיזבאללה. העניין המסוכן עוד יותר הוא שראש ממשלת חמאס איננו מדבר לאוכלוסייה הערבית הפלסטינית מהפרלמנט אלא מדבר עימם בימי שישי במסגד. במישור הצבאי, החמאס בנה דרום לבנון חדש ברצועת עזה, שם הוא מתחזק מפעלי רקטות וכלי נשק. היום, רצועת עזה היא - מלבד סומליה- האזור בו רמת ההחזקה בכלי נשק היא הגבוהה ביותר. לפי הערכה שבוצעה לאחרונה, ניתן לראות כי כ- 100,000 תת-מקלעים וכלי נשק אוטומטיים מכל הסוגים וכשלושים טון של חומר נפץ נעים בחופשיות באזור. החמאס מתכנן כעת מנגנונים נגד טנקים, מטוסים וטילים, שבמקרה של התקפה יהיו מסוגלים לנטרל את הכוחות הישראליים. במקביל, החמאס מחזק את הערים ברצועת עזה ע\"י התקנת תשתית תת-קרקעית, כפי שהיה בדרום לבנון. השאלה היא האם ישראל צריכה לתקוף את רצועת עזה כבר עכשיו, או שעדיף לה לחכות. עלינו לזכור כי בלבנון, ישראל החליטה להמתין וראינו אז מה היו התוצאות. לגבי מצרים, כבר ביום שאחרי גירוש היהודים מרצועת עזה, היא שלחה למקום כ- 100 מומחים צבאיים על מנת להבטיח יציבות לכאורה ולמנוע התחמשות מופרזת של ארגוני הטרור. כיום, נוכחות זו צומצמה לשני אלופים, שכדי להבטיח את ביטחונם האישי, מבלים את רוב זמנם ב... תל אביב! בתנאים אלו, רעיון הקמת מדינה פלסטינית בלב ליבה של ישראל הוא יותר ויותר אבסורד. היום, קיימים שני מצבים אפשריים באזורים הפלסטיניים: ישנה רצועת עזה שם החמאס מנהל את כלי הנשק והמשאבים, וישנו אזור יהודה ושומרון, שם אש\"ף נותרה עדיין בעלת הכוח. אהוד אולמרט נבחר על בסיס תוכנית נסיגה חד צדדית. מלחמת לבנון השנייה- הנובעת ישירות מההתנתקות מרצועת עזה- בדיוק כמו האינתיפאדה השנייה- המהווה תוצאה של הנסיגה החד צדדית מדרום לבנון ע\"י ממשלת ברק בשנת 2000- שמה קץ למיתוס היעילות של המדיניות החד צדדית. המערב הבין שהחיזבאללה והחמאס אינם רק \"ארגוני טרור אחרים\" אלא צבא \"שניתן לו ייפוי כוח\" המנהל את מלחמתה של איראן נגד מדינות המערב, צבא המקבל את הוראותיה, את משאביה הכלכליים, ואת כלי הנשק שלה מטהראן תוך שיתוף פעולה מלא של דמשק, של המורדים השיעיים בעיראק וכו\'. המעניין הוא כי מציאות זו גורמת לכך שישראל חולקת מספר אינטרסים משותפים עם סעודיה, שלמרות קבלת הפנים החמה אשר קוימה לכבוד מחמוד אחמדינג\'אד ע\"י המלך עבדאללה בריאד, חוששת מאוד מתקיפה איראנית. תקיפה כזו, איננה בלתי אפשרית וזאת, בין היתר, בשל התנוונות תשתיות הנפט האיראניות. סעודיה מנצלת את ההזדמנות כדי לפתוח מחדש את תוכנית השלום שלה, תוכנית הגוססת מאז 2002, ואשר בזמנו נדחתה בתוקף ע\"י אריאל שרון. תוכנית זו כוללת שני שלבים. השלב הראשון: נסיגה מוחלטת של ישראל מהגבולות הניתנים להגנה כגון הרי הגולן, יהודה, שומרון וירושלים והסכמת ישראל להשתקעותם של מיליוני ערבים עוינים הקוראים לעצמם \"פליטים פלסטינים\" שנולדו במחנות הפליטים אשר הוחזקו במכוון מאז שנת 1948 בירדן, בסוריה ובלבנון. השלב השני: לאחר שישראל תבצע את הפעולות האובדניות הללו, ייחתם הסכם \"שלום\", הכולל בתוכו יחסים נורמלים (אך לא יחסים דיפלומטים) עם מדינה יהודית אשר איננה ניתנת להגנה. התכנית הסעודית איננה דנה בהפסקת הטרור והאלימות כנגד אזרחים ישראלים. אם כך, כיצד על ישראל לפעול? יש בידיה קלפים רבים, ומהבחינה האזורית, התפתחות מעניינת עומדת להתרחש: חיזוק הקשר האסטרטגי אשר נוצר כדי להיאבק באיראן, הכוונה היא לציר הצבאי באקו-איסטנבול-ירושלים-וושינגטון. המדינה היהודית, אשר הוכרה בכל העולם כמעצמה צבאית וכלכלית, גויסה על מנת שתשחק תפקיד עיקרי בקואליציה זו וכך גם תחזק את מעמדה במישור הצבאי, הפוליטי והכלכלי. לישראל אין כרגע ממשלה הראויה לה, אך יש לה אוכלוסייה הראויה לה. גברים, נשים וילדים הראויים לציון ולמופת. במשך שנים, פורסמו סיסמאות לפיהן הישראלים עייפים כבר מללחום ולהיאבק, עייפים מלמות למען הציונות ולמען ארצם. אך תושבי ישראל הוכיחו לעולם כולו, כי הם נחושים מתמיד להיאבק ולסבול על מנת להגן על ערכי הצדק של מדינה יהודית ודמוקרטית אמיתית. בהשראת דוגמא זו, אנו, יהודי התפוצות, נדרשים להתמודד עם אחריותנו: חיזוק היהדות ע\"י החינוך היהודי והמאבק כנגד ההתבוללות ונשואי התערובת על מנת שהדורות הבאים לא יוכלו להאשים אותנו בדבר. ברוח זו, צוות שלום מאחל לכולכם חג פסח שמח. פסח כשר ושמח רולנד ש. זוסמן עורך ראשי